מכללת שנקר שולחת את תנחומיה למשפחתה של הגר ברקת - בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית, מחזור 2019, אשר נפטרה בשבוע שעבר לאחר מאבק במחלת הסרטן.

אנו רוצים להודות ליובל סער - עורך מגזין פורטפוליו, על המילים החמות וחשיפת עבודותיה של הגר. לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן.

אחד מפרויקטי הגמר הבולטים של 2019 בתחום האיור היה ״המכשפה והזאב״ של הגר ברקת, מהמחלקה לתקשורת חזותית בשנקר. זה היה מיצב איורי תלת־ממדי וחוויתי, שעסק באלמנטים המפחידים ובדימויים המאיימים הגלומים בעולם אגדות הילדים.

ברקת התמקדה בדמויות הרשע ובאלמנטים המפחידים, ובחרה להציג אותם באופן מרוכך יותר, שמאפשר להבין, להתיידד ולהתקרב אליהם. הדמויות הוצגו מזוויות מבט שונות, ונחשפו בהן צדדים אחרים (ולא רק רוע אבסולוטי), בשפה האיורית ששילבה בין גותיקה ואמנות ימי הביניים לארט־נובו. 

בשבוע שעבר – יום ראשון 20.9, עם פרוס השנה החדשה – ברקת הלכה לעולמה באופן מפתיע לאחר מאבק במחלת הסרטן. מפתיע, מכיוון שהיא בחרה לשתף רק קומץ קטן של חברים ומכרים. הידיעה על מותה הכתה בתדהמה את מי שנתקל במאיירת, שעשתה את צעדיה הראשונים לקראת מה שנראה כקריירה מבטיחה בתחום האיור.

ברקת, בת 27 במותה, השאירה אחריה אב, אם, אחות תאומה ובן זוג. עד גיל 15 גרה באפריקה ובאירופה, ומשפחתה מתגוררת ברעננה. המאיירת בתיה קולטון, שהנחתה את ברקת בפרויקט הגמר ביחד עם נדב שלו, פגשה את ברקת לראשונה בקורס ספרי הילדים שהיא מעבירה לסטודנטים בשנה השלישית לללימודיהם במחלקה.

״כבר בהתחלה היא מאוד מאוד שימחה אותי בטקסט שהיא בחרה לאייר: ריש ריש הכריש של עודד בורלא״, מספרת קולטון. ״זה טקסט נונסנס קטן, פשוט, מצחיק נורא ונוגע ללב. הבחירה קירבה ביננו כאילו אימצנו יחד גור כרישים קטן מלא בעיות.

״וברגע שהיא התחילה לעשות סקיצות ׳שריר הנחת׳ שלי התמתח: היא החליטה לקחת את מצולות הים לתקופת הבארוק, מה שהפך את הכל למטורזן ואירוני. כל שיעור חיכיתי לראות איך העבודה מתקדמת, עם הרבה שאלות מצד הגר, כי היא הייתה מאוד פרפקציוניסטית״.

באיזה אופן בא לידי ביטוי הפרפקציוניזם?

״בדיוק: הן של הרעיון והן של הביצוע. היא השתמשה בטכניקה ידנית של צבעי עפרון, שכבות על שכבות, שכואב הלב לתת איזושהי הערה, שרק לא תעמול על זה שוב. ובאמת לקראת הסוף מרוב עבודה הייתה לה דלקת גידים ביד, שאצלנו המאיירים זה נחשב אות חריצות מובהק…״.

>> לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן.